לקביעת תור התקשרו:

08-6219999

השתלות עצם

מתי יש צורך בהשתלת עצם?

הצורך בהשתלת עצם קיים בכמה וכמה מקרים היכולים להופיע לבד או במשולב:

  • עקירת שן/מחלת חניכיים – עקירת שן מביאה לא פעם לנסיגה בחומר העצם שעטף את השן. גם מחלת חניכיים יכולה להביא לספיגת עצם ומכאן נולד הצורך של השתלת עצם בעת השימוש בשתלים.
  • לסת צרה מידי –עצם הלסת צרה ואינה מאפשרת החדרת שתל דנטלי. במקרה כזה מבוצעת השתלת עצם לטירלית שמעבה (מגדילה את רוחב העצם) את העצם ומאפשרת לה להוות בסיס איתן להחדרת שתלים דנטליים.
  • לסת נמוכה מידי – לעיתים גובה עצם הלסת נמוך וכתוצאה מכך חסר מימד הגובה לאחיזת השתל הדנטלי. השתלת עצם ורטיקלית תוסיף גובה לעצם הלסת.
  • הרמת סינוס – כאשר אין מספיק עצם בין רכס העצם הלסת העליונה לבין הסינוס שיושב מעליו. השתלת עצם מעבה את שכבת העצם ומאפשרת השתלת שיניים מבלי לפגוע בסינוס עצמו.
  • הוצאת שתל ישן- הוצאת שתל ישן מחייבת לא פעם הסרת חלק ניכר מחומר העצם שעטף את השתל כולו או חלקו. גם מחלת חניכיים קודמת בשתל הישן יכולה להביא לספיגת עצם סביבו. מכאן נולד הצורך של השתלת עצם בעת הוצאת שתל ישן לפני ביצוע של שתל חדש במקומו.

באיזה חומרים משתמשים עבור השתלת עצם?

קיימים מספר חומרים בהם ניתן להשתמש לשם השתלת עצם:

  • עצם עצמית –(אוטוגנית)- החומר מתאים גנטית לרקמות בתוכן הוא מושתל, מתאים למבנה העצם בה הוא יושתל וסבירות דחייתו על ידי המערכת החיסונית לא קיימת. מגרעתו העיקרית – הכמויות הנמוכות בהן הוא בנמצא. אמנם ניתן לקחת רקמת עצם מאזורים אחרים בלסתות, אך העניין דורש התערבות כירורגית נוספת ואתר ניתוחי נוסף, ומאריך את תהליך השתלת העצם, במיוחד כאשר גם כאן לא תמיד יש מספיק חומר עצם לקחת. במקרים כאלה אפשר לקחת עצם מאזורים אחרים בגוף. חסרון נוסף הוא ספיגתו המהירה, כך שלעתים לאחר ביצוע השתלת העצם, בעת החדרת השתל הדנטלי, העצם שהושתלה נספגה ויש לבצע השתלת עצם מחדש.
  • עצם אדם מבנק עצמות- (אלוגנאית) - זהו מקור גדול לחומר עצם. מדובר בעצמות תורמים שעוברות תהליכים רבים ומורכבים כדי שיתאימו לשמש כחומר המיועד עבור השתלת עצם ללא חשש מזיהום, מחלות או דחייה על ידי המערכת החיסונית. כמותו- אינסופית. נוסף על כך ספיגתו איטית יותר והוא שומר על נפח העצם טוב יותר מעצם עצמית.
  • עצם חיה מבנק עצמות – (קסנוגנית) – כאן מדובר בעצם של בקר בדרך כלל. "חומר הגלם" זמין ובכמויות גדולות. החסרון הוא ספיגתו האיטית ובעקבות זאת שחלופו האיטי לעצם עצמית. הדבר מחייב המתנה ארוכה לפני ביצוע שתלים דנטליים.
  • עצם סינטטית (אלופלסט) – זהו חומר שמקורו אינו בבני אדם או בעלי חיים והוא על בסיס תרכובות סידן המיוצרות בצורה סינטטית. חומרים סינטטיים מגוונים מהווים מקור עבור השתלות עצם, חלקם נספגים במהירות ומשתלבים עם העצם הטבעית הקיימת, חלקם נספגים באיטיות. התנאי החשוב ביותר לשימוש בהם הוא יכולתם להתמזג עם העצם הקיימת כמקשה אחת עד למצב של עצם טבעית לחלוטין.

מה בעצם קורה בעת השתלת עצם מבחינה ביולוגית?

הגוף מייצר ומזרים אל מקום ההשתלה תאים חדשים. תאים אלו מתמיינים לתאי עצם חדשים. תאי העצם אינם מבחינים בין חומר עצם הקיים לחומר העצם המושתל. הם נצמדים לחומר העצם שהושתל, חודרים לתוכו, סופגים אותו ובמקביל מייצרים סביבו עצם חדשה. הדבר מביא לאיחוי מלא בין שתל העצם לעצם הקיימת בשלב ראשון ולהחלפת כל שתל העצם בעצם עצמית עם הזמן. לכן, עיבוי העצם מאפשר החדרת שתל דנטלי, ייצובו, ויכולתו לתמוך בשיקום דנטלי (כתרים, גשרים, תותבות) העומד בכוחות הפועלים בחלל הפה.